תזונה קטוגנית ודיאטה ללא חיטה

חיטה, בעבר כתבתי על המניפולציה הביולוגית שהחיטה עברה, ההיסטוריה, רגולציה והקשר הפוליטי. הפעם בחרתי להעמיק בהקשר לדלקות ומחלות אוטואימוניות.

המנגנון הדלקתי חיוני והכרחי לצורך ריפוי טבעי, כמו בפציעה.

ללא המערך הזה לא היינו שורדים. אך מה קורה כאשר הדלקת הופכת לרועץ? הרבה.

הדלקת האקוטית הופכת לכרונית ממושכת ומוחלשת, ולאורך זמן עלולה להיות קטלנית, בעיקר בגלל החיטה. מצע למחלות אוטואימוניות כצליאק, מעי דלקתיות, סרטן, אסתמה, סוכרת, בלוטת תריס, טרשת ורבות אחרות.

מה לחיטה ולכל זה?

גלוטן הוא חלבון החיטה. “הודות” להנדסה הגנטית, הרכבו עלה ב80% בהשוואה לחיטה הקדמונית. החשיפה לכמות זו הביאה לעליה מאסיבית במחלת הצליאק בין היתר.

החיטה ובפרט הגלוטן יוצרים את הדלקת הכרונית המחלישה את מערך ההגנה הטבעי שלנו במספר מוקדים.

במערכת העיכול המתפקדת בנוסף כחסם מפני חדירה בלתי רצויה של חלקיקים. אולם, אנו כבר עדים “לתקלות” ולהסתננות חלבון בשם Zonulin הגורם לחירורים במעיים. מצב זה מכונה-“מעי דליף” אשר לא זכה לכבוד הראוי לו. בשלב הזה. כל עוד נצרוך חיטה זה ימשך. החיטה “מצטיינת” ביכולתה להפעיל את מנגנוני ההגנה שלנו וליצירת דלקת.

החיטה המהונדסת מתעתעת במערך החיסוני והעמוס לעייפה, עד כי הגוף מזהה אנטיגנים עצמיים כזרים ותוקף אותם. שוב, תקיפה זו לאורך זמן- מחלה אוטואימונית.

כמובן, לא אצל כולם. כאן הקשר הגנטי גם בתמונה יחד עם אורח חיים קלוקל המהווה טריגר המעורר את השד הגנטי.

הגנטיקה שלנו לא השתנתה, מה כן? אורח החיים ובעיקר התזונה.

התוצאות: שיעור כל המחלות הכרוניות נסקו משמעותית. דוגמה שכיחה ניתן למצוא במחלות של בלוטת התריס (90% ממצבי תת-פעילות) הנובע מזיהוי מוטעה (של הגוף) בין חלבון הגלוטן, לזה של בלוטת התריס הדומה לו. בקצרה- הטעות גרמה לתקיפת רקמת בלוטת התריס.

המשמעות היחידה היא הימנעות מוחלטת מחיטה וגלוטן.

הבעיה אינה טמונה אך ורק בגלוטן. אימוץ תזונה ללא גלוטן בלבד אינה מספיקה. החיטה מכילה שילוב של חומרים לא פחות רעילים וחלבונים מזיקים. בין היתר עמילופקטין A המעלה את רמות הסוכר באופן חד, ומקדם לשלום את מחלת הסוכרת.

חומרים הגורמים להתמכרות בדיוק כמו לסמים (אותו המנגנון) מה שמביא אותנו לרצות יותר מהחיטה הזאת לרעב מוגבר וכך להשמנה, בעיקר באזור הבטן.

החיטה מכילה גם סיבים שזכו ליח”צ שווא. הסיבים מזיקים ושורטים את הרירית העדינה, ויחד עם הלקטינים מפריעים לספיגה ומעודדים מעי דליף. ההנדסה הגנטית את חשפה את החיטה לחומרים כימיים רעילים כ- Sodium Azid.

לסיום החיטה לא מכילה כל ערך תזונתי ששווה להסתכן עבורו. האם אתה מוכנים לקחת את הסיכון ולהמשיך לצרוך אותה?

מה היעד שלכם? בואו נתחיל עכשיו