לא סופרים קלוריות בחגים

אתם אוכלים פחות ומתאמנים הרבה. הרעיון מאחורי ההנחיה הוא ליצור מאזן קלורי שלילי, בו ההוצאה הקלורית עולה על ההכנסה הקלורית לירידה במשקל. כבר בשנות ה 40 מצאו חוקרים מהרווארד, כי אימון אינטנסיבי גורר אחריו דרישה מיידית למזון. עוד מצאו, כי הדרך להגיע לגירעון הנכסף יש צורך במאמץ פיזי גבוה, אשר מביא לשריפת קלוריות מוגברת במטרה – לרדת במשקל.

כאמור, מאמץ זה, מעורר את הרצון למזון אשר בסופו גורר לאכילה רבה יותר, ואף לעליה במשקל. המנגנון הוא הישרדותי כמו בזמן רעב. פרדוקס. והרי לאורך ההיסטוריה האדם עסק בעבודה פיזית די קשה, וידוע כי אימון גופני מעלה מסת שריר ומחטב .

כיצד יתכן וזה יביא לתוצאה ההפוכה? כאשר בוחנים את הספרות הרפואית על הטיפול בהשמנה, מגלים כי התרומה של הפעילות הגופנית לתהליך היא מועטה, אם בכלל. במחקרים אחרים גילו כי, ירידה במשקל תתרחש כאשר ישנה הגבלה קלורית בלבד. סיבה לאופטימיות? אולם שאלות רבות עלו שכן הגילויים לא תאמו את המצב בשטח. אחת השאלות המסקרנות היא למה קשה לרדת במשקל? והאם יש דרך לעקוף את "החוקים"? 

בהמשך, בתחילת שנות ה 80 כבר עשו את ההקשר בין השמנה לביוכימיה, והכדור נזרק לעבר הקשר הגנטי כגורם המשמעותי. כלומר -אם אמך סובלת מהשמנת יתר סביר כי גם אתה תסבול. הבעיות לא אחרו להגיע ולמרות הניסויים להבנת מנגנון ההשמנה. עדיין לא הצליחו להסביר כיצד לאחד יכולת להפחית ממשקלו בקלות, בעוד האחר במצב דומה, מעלה במשקל. הפרדוקס התפתח והסתבך אף יותר כאשר הבינו שיש קשר גם למזון ולאיכותו.

במקביל נחשפנו לשיטה הידועה לנו המחשבת את צריכת הקלוריות. היו חוקרים שהעלו את רעיון המטבוליזם האיטי כחלק מהפיזיולוגיה של האדם השמן. הם טענו כי המטבוליזם הבסיסי תקין אך הוא נפגם בשל אורח חיים לקוי, מה שגרם להאטת קצב "שריפת השומן" ולהשמנה. אך גם כאן נתקלו החוקרים בבעיה. לא היה הסבר לזה שלמרות המטבוליזם האיטי "מבזבז" האדם השמן יותר אנרגיה בהשוואה לאדם הרזה.

כשל נוסף נמצא כאשר לשמנים רבים היו ערכים תקינים של בלוטת התריס. עוד נטען כי ההשמנה היא מצב אינדיבידואלי, וכי האשמה תלויה באדם השמן בכבודו ובעצמו. תאוריות נוספות קישרו את ההשמנה לפגם באופי בין היתר קשיים בריסון עצמי. 

חקר ההשמנה חי ובועט ודן בשאלות מהותיות ,ומעל כל ספק יש הרבה מעבר לאכילת יתר, חוסר פעילות, גנטיקה וכו'. רב הנסתר על הגלוי, ואת הסטטיסטיקה יש להשאיר מחוץ למשוואה.