57 שמות שונים לסוכר

האם ידעת כי לסוכר חמישים ושבעה שמות שונים? מה החוק אומר לגבי רישום על תוויות המזון? מס סוכר, מהו? איזה שימושים נוספים יש לסוכר? ארגוני הבריאות העולמיים ממליצים להמעיט בצריכתו מאידך, ובמקביל, לא הוגדרה כמות יומית מקסימלית. כמה מותר לצרוך ממנו?

שמות שונים לו לסוכר. חלקם נשמעים בריאים כגון רכז פירות, דבש, סירופ חרובים ועוד. למעשה סוכר זה סוכר, ואין זה משנה באיזה עטיפה יפה השתמשו. בשנים האחרונות, החלו להנהיג במדינות בעולם מס על הסוכר, וזאת כחלק מהמאבק להפחתת צריכת הסוכר. יוזמה מבורכת.
גם בארץ נשמעים קולות לכיוון זה, האם החוק יצליח לעבור? ספק.

התעשיינים יוצאים כנגד השימוש במילים “מזון מזיק” ו”ג’אנק פוד”. משרד הבריאות שותק.הסוכר נמצא בכ- 75% מהמוצרים הנמכרים בסופר. כאשר מתבוננים ברשימת המרכיבים של מוצר תעשייתי; למשל – חטיף אנרגיה, אנו נגלה כי, הסוכר מתחבא היטב ומופיע תחת שמות שונים ורבים, אשר אינם מוכרים עבור הצרכן. מוצר זה למעשה מורכב כמעט ברובו – מסוכר. הייתכן כי משרד הבריאות אינו מודע לעניין? הסוכר כחומר גלם זול. זול מאד. השימוש בסוכר אינו מסתכם רק בטעם, יש לו תפקידים רבים בתעשיית המזון, הוא משמש כחומר דבק, מרקם, התפחה, חומר משמר, צבע ועוד.

חברות המזון גורמות לנו לצרוך ממנו בכמויות מופרזות. כמויות אלא גוררות את הצרכנים לתלות ולהתמכרות. מה שבסופו של דבר מתורגם לרווח. כללי נטו. ארגוני הבריאות הכלל עולמיים, ובניהן ישראל ממליצים לנו להפחית בצריכתו. ההגדרה מאד מעורפלת ואינה מדויקת שכן כל אחד יכול לפרש זאת כראות עיניו. אולם, אין זו הבעיה היחידה בהמלצות. הצרכן אינו מודע כי לסוכר 57 שמות שונים, אשר יכולים להופיע ברשימת המרכיבים כמה פעמים, ואם לא די בכך, אין היצרן מחויב לרישום אחוז הסוכר מכלל הרכיבים. אם מלכתחילה אין לצרכן את האפשרות לדעת כמה סוכר הוא צורך כיצד ידע כמה להפחית?

ידע שווה בריאות! סקרנים לדעת מהם השמות של הסוכר?

מה היעד שלכם? בואו נתחיל עכשיו